#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האשה שנדרה בנזיר, ושמעה חבירתה ואמרה ואני, ובא בעלה של ראשונה והפר לה - היא מותרת וחבירתה אסורה. ומר זוטרא בריה דרב מרי בא לפשוט מזה ספיקו דרמי בר חמא, הרי עלי כבשר זבח שלמים מהו, כי מתפיס איניש בעיקרא מתפיס, או דלמא בצננא מתפיס [בסוף שמצטנן האיסור]. כיצד בא לפשוט, הרי כאן כשנדרה היה איסור. [2 פירושים, הן בתוס' הן ברא""ש]. ב] לל""ק דוחה הגמ' שאין לפשוט. מדוע."	"א] ר""ת פי' שבא לדחות הראי' שהוכיחה הגמ' לעיל שבעל מיגז גייז. דגם אם מיעקר עקר חבירתה אסורה משום דבעיקרא מתפיס [ומשום שאין זה למפרע גמור, שהרי אינו כחכם שמתיר ע""פ טעות].<br>ב' [כך מסקנת התוס' והרא""ש] לעולם מיגז גייז [דאי מיעקר גם השניה מותרת, וכמו בהתיר חכם]. וסובר דספיקו דרב""ח הוא בעומד לפני זריקת דמים, דלא כסוגיא דנדרים.<br>ב] שם יש איסור בחוץ גם אחרי זריקה. אלא שזה אינו דבר הנידר, וטועה. אבל פה ודאי מתפיס באיסור, שאין מה לטעות ולהתפיס בהיתר."	נזיר כב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרה לה הריני נזירה בעיקביך, והיפר בעל לראשונה, מהו. ת""ש האשה שנדרה בנזיר, ושמע בעלה ואמר ואני - אינו יכול להפר. כיצד באים לפשוט, הרי אמר ואני ולא בעיקביך. ב] דחית הגמ'. ג] ב' ספיקות נוספים [1 במס' נדרים] שבאים לפשוט ממשנה זו."	"א] אם בעיקביך דעתה אכולה מילתא ולא רק על עכשיו, בבעל שיכול בעצמו להפר לה, כשאמר ואני כך דעתו. ופי' תוס' שמה שלא יכול להפר, משום שנמצא מיחל נדרי עצמו, וכתיב לא יחל דברו.<br>ב] שהוא משום שקיים לה.<br>ג] שמיעקר עקר [מסקנת התוס' לעיל, שלכן יש אומדנא שקיים, דאל""כ הרי גם שלו יתבטל]. ב' גמ' נדרים שקיום לשעה הוי קיום."	נזיר כב:		
